תאונות דרכים עבודה

>> ליצירת קשר לחץ כאן

​

סרטון נוסף בתחתית הדף - נא לגלול למטה

אחת השאלות הראשונות העולות בהקשר של נפגע גוף בתאונת דרכים השוקל הגשת תביעת נזיקין לפיצויים עקב תאונת דרכים נגד חברת ביטוח הינה, האם התאונה היא גם תאונת עבודה. ברב המקרים, אין מבחינת הנפגע הבדל מעשי, אם התאונה הינה תאונת עבודה או לא. בסופו של דבר, סך כל הכספים והפיצויים שישולמו לנפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה יהא זהה לזה שהיה משולם לו במקרה שהתאונה לא היתה תאונת עבודה. גם בנוגע להחזרים של הוצאות אין הבדל בין שני סוגי התאונות. ההבדל העיקרי בין זכויות עקב פציעה בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה לבין זכויות נפגע תאונת דרכים רגילה נעוץ בזהות הגוף שמשלם את הפיצוי ונושא בהוצאות השונות. כאשר המדובר בתאונת דרכים שאיננה תאונת עבודה, הגוף אשר אחראי לפצות את הנפגע ולכסות את ההוצאות השונות שנגרמו עקב התאונה הינו חברת ביטוח החובה אשר ביטחה את הרכב בו נסע הנפגע בזמן התאונה. לעומת זאת, כאשר מדובר בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה מתחלקת האחריות לפיצוי הנפגע ולכיסוי ההוצאות בין חברת ביטוח החובה לבין המוסד לביטוח לאומי. הגם שמבחינה טכנית יתכן שלנפגע עבודה תהיה טירדה רבה יותר בשל עמידה מול שני גופים במקום מול גוף אחד, התוצאה הכספית מבחינתו בסופו של דבר אמורה בדרך-כלל להיות זהה. אחד החריגים לכך עשוי להיות המצב בו מתעורר צורך בקביעת דרגת נכות כתוצאה מהתאונה, וגם בו נעסוק בהמשך.

במידה ואכן מדובר בתאונת עבודה זכאי הנפגע להגיש תביעה לביטוח הלאומי לקבלת כספים ולהחזר הוצאות שונות שנגרמו לו עקב הפגיעה. במידה והנפגע הינו שכיר, שנעדר מעבודתו בעקבות התאונה לפרק זמן העולה על יומיים מיום התאונה הוא זכאי לתשלום "דמי פגיעה". המדובר בתשלום בשיעור 75% משכרו החודשי הממוצע של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה למשך תקופת ההיעדרות בפועל. גם עצמאי זכאי לדמי פגיעה בשיעור דומה, וההכנסה שלפיה יחושבו דמי הפגיעה עבורו הינה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח הלאומי בעד 3 החודשים שקדמו לתאונה. דמי הפגיעה משולמים עבור תקופת היעדרות מקסימלית של 13 שבועות רצופים מיום התאונה. על מנת לקבל דמי פגיעה יש למלא טופס הודעה על פגיעה בעבודה, לצרף אליו אישור משטרה אודות התאונה, מסמכים רפואיים, תעודות מחלה לנפגע עבודה, 3 תלושי משכורת אחרונים וטופס הקרוי ב.ל.250. את טופס ההודעה על פגיעה בעבודה עם הנספחים יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים.
בנוסף לדמי הפגיעה זכאי נפגע תאונת עבודה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גם החזר הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים. לשם קבלת ההחזרים על הנפגע להגיש קבלות בגין אלה לסניף המוסד לביטוח לאומי.

כאשר מדובר בפגיעה אשר עשויה לזכות באחוזי נכות, רצוי כי הנפגע יפעל להגשת תביעה לנכות בביטוח הלאומי על מנת שועדה רפואית תקבע לו דרגת נכות. לשם כך על הנפגע להגיש טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה לסניף המוסד לביטוח לאומי ולצרף אליה מסמכים רפואיים עדכניים ככל האפשר. יש לשקול גם צירופה של חוות דעת רפואית בתחום הפגיעה הרלוונטי. לאחר הגשת טופס התביעה לקביעת דרגת נכות יזומן הנפגע להיבדק בפני ועדה רפואית, אשר תיקבע את נכותו. על קביעת הועדה הרפואית ניתן לערער בתוך 30 יום ממועד מסירתה לנפגע בפני ועדה רפואית לעררים. החלטת ועדה רפואית לעררים ניתנת לערעור בנושא משפטי בלבד בפני בית דין לעבודה. במידה וקבעה ועדה רפואית של הביטוח הלאומי כי נגרמה לנפגע נכות זמנית ו/או נכות קבועה, הוא עשוי במקרים המתאימים להיות זכאי לקבלת כספים מהביטוח הלאומי או במענק נכות מעבודה חד פעמי או במקרים הקשים יותר לקבלת גימלה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי ובמקרים הקשים יותר להטבות נוספות כגון תו נכה. זכותו של הנפגע להחליט כי ברצונו לקבל ייצוג מטעמו בועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, וכי לבדיקה בועדה יבוא עימו אדם נוסף מטעמו. 

כפי שאמרנו בהתחלה, בנוסף לזכויות נפגע העבודה כלפי המוסד לביטוח לאומי, הוא זכאי גם לקבלת פיצויים מחברת ביטוח החובה. הגשת תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים תיעשה במקביל, והפיצוי מחברת הביטוח אמור לכלול בין היתר פיצוי בגין הפסדי שכר שנגרמו כתוצאה מהתאונה, פיצוי בגין כאב וסבל ופיצויים בגין הוצאות ונזקים שונים שנגרמו ועוד ייגרמו בעתיד כתוצאה מהתאונה. על-פי החוק, תשלומים שמקבל הנפגע ו/או זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי עקב התאונה, כגון דמי הפגיעה וכן מענק/גימלת נכות, מקוזזים מתביעתו מול חברת הביטוח. במקרה בו בוחר נפגע שלא למצות את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, ועקב כך לא מקבל כספים להם הוא זכאי על-פי החוק, עדיין תהא חברת הביטוח זכאית לקזז מהפיצוי המגיע ממנה את הסכומים אותם זכאי היה הנפגע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

כאן אנו מגיעים לחריג שהוזכר בפתח הדברים. קביעת נכות מתאונת דרכים לצורך ההתדיינות עם חברת הביטוח יכולה להיעשות בשתי דרכים (להבדיל מקביעת הנכות במוסד לביטוח לאומי שיכולה כאמור להיעשות רק באמצעות ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי). האחת, באמצעות ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, כפי שהוסבר. האחרת, באמצעות מומחה רפואי שמונה לקביעת הנכות (בין אם מומחה שמונה בהסכמה בין הנפגע לבין חברת הביטוח ובין אם מומחה שמונה על-ידי בית משפט לאחר הגשת תביעה בידי הנפגע). כאשר מדובר בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה, הנכות שמחייבת לצורך חישוב הפיצוי לו זכאי הנפגע מחברת הביטוח היא זו שנקבעה ראשונה. בקרב עורכי הדין העוסקים בנזקי גוף עולה לא פעם הטענה כי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי נוטות להעניק נכויות נמוכות יותר בהשוואה לנכויות המוענקות על-ידי מומחה רפואי כאמור לעיל. פניה אל ועדה רפואית של הביטוח הלאומי בטרם נקבעה הנכות על-ידי מומחה רפואי עלולה לפי גישה זו לגרום לכך כי נכות נמוכה שתיקבע הועדה בביטוח הלאומי היא שתחייב במסגרת ההתדיינות מול חברת הביטוח, דבר שיפגע בגובה הפיצוי. לכן, לא פעם מונחה הנפגע לפנות ראשית כל לקביעת נכות אצל מומחה רפואי, ורק לאחר קביעת הנכות אצל המומחה הרפואי פונה הנפגע לבדיקה בפני ועדה רפואית לצורך קביעת נכותו במוסד לביטוח לאומי. כך, אחוזי הנכות המחייבים בהתדיינות אל מול חברת הביטוח הם אלה שקבע המומחה הרפואי ולא אלה שקבעה הועדה הרפואית של המוסד לביטוח הלאומי.

​

צפה עכשיו - טיפים לפני הועדה הרפואית (01:37)